להלן סיכום קצר למאמר שפורסם לאחרונה. קישור למאמר המלא באנגלית בסוף הכתבה.
מגפת הקורונה הביאה לאשפוזם של אנשים מבוגרים רבים עם לקות בשמיעה. רבים מהם לא משתמשים במכשירי שמיעה והם מאושפזים ללא בן משפחה מלווה.
בית החולים מהווה סביבה זרה, בלתי צפויה ומאיימת, ולכן מאד מלחיצה גם מבחינה תקשורתית.
בנוסף לכל אלה בתי החולים רועשים מאד ומאופיינים בפעילות רבה שמסיחה את הדעת ומקשה על התקשורת.
ידוע שבטיחות ואיכות הטיפול הרפואי מושפעים מאד מתקשורת טובה ולכן מידע רפואי חייב להיות מועבר למטופלים בזמן הנכון, בצורה מלאה ומדויקת ובאופן שלא משתמע לשתי פנים.
המאבק של חולים עם ירידה בשמיעה להבין את הנאמר בבתי החולים נהיה עוד יותר קשה בימים אלו כאשר אנשי הצוות הרפואי משתמשים במסכות אשר עוזרות למנוע את התפשטות הנגיף, אך מונעות מהחולים להיעזר ברמזים של קריאת שפתיים ומקשות על יכולתם לשמוע את דברי המטפלים.
המחקר מצא שהמסכות מתפקדות כפילטר שמעביר בעיקר תדירויות נמוכות עד 2000 הרץ, זאת אומרת שהן חוסמות את התדירויות הגבוהות החשובות להבנת דיבור. בנוסף, מסכות רפואיות רגילות מנחיתות את עוצמת הדיבור ב 3-4 דציבל, ומסכות מסוג N95 מנחיתות את עוצמת הדיבור ב 12 דציבל.
המלצות:
למטופלים - להשתמש במכשירי שמיעה ובאביזרי עזר וכן באפליקציות שונות שיכולות לסייע להם בהבנת דיבור.
לצוות הרפואי
- לדבר לאט
- להפחית עד כמה שניתן רעשי רקע
- לוודא שתשומת ליבו של המטופל נתונה לכם
- לשאול את המטופל כיצד הוא מעדיף לתקשר
- לעודד את המטופל להשתמש במכשירי השמיעה שלו
- לשקול להשתמש במגבר אישי
- לחזור במילים אחרות על מידע שלא הובן כהלכה
- לא לדבר בזמן שהמטופל מדבר
- לא לצעוק ולא להשתמש בדיבור "מוגזם"
- לא לדבר אל המטופל תוך כדי הליכה
לקריאת המאמר באנגלית לחצו כאן
